Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 19a
אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁלֹּא הָלַךְ בַּעֲצַת אַנְשֵׁי דּוֹר הַפְּלַגָּה, שֶׁרְשָׁעִים הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר'', ''וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד'' — שֶׁלֹּא עָמַד בַּעֲמִידַת סְדוֹם, שֶׁחֲטָאִים הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד''.
Traduction
is referring to our forefather Abraham, who did not walk in the counsel of the members of the generation of the dispersion, who were wicked, as it is stated that they said to each other: ''Come, let us build us a city, and a tower, with its top in heaven'' (Genesis 11:4), a project with a wicked aim. ''Nor stood in the way of sinners'' (Psalms 1:1); this too is referring to Abraham, who did not join in the stand of the residents of Sodom, who were sinners, as it is stated: ''Now the men of Sodom were wicked and sinners against the Lord exceedingly'' (Genesis 13:13).
Rachi non traduit
אברהם אבינו. בימי דור הפלגה היה בסוף ימי פלג נפלגה הארץ כדתניא בסדר עולם א''ר יוסי נביא גדול היה עבר שקרא לבנו פלג וא''ת בתחילת ימיו כו' ופלג ראה את אברהם כמה שנים דהא לקצ''א דפלג נולד אברהם וחיה פלג אחר כך כמה שנים:
''וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב'' — שֶׁלֹּא יָשַׁב בְּמוֹשַׁב אַנְשֵׁי פְּלִשְׁתִּים, מִפְּנֵי שֶׁלֵּצָנִים הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיְהִי כְּטוֹב לִבָּם וַיֹּאמְרוּ קִרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן וִישַׂחֶק לָנוּ''.
Traduction
''Nor sat in the seat of the scornful'' (Psalms 1:1); this means that Abraham did not sit in the seat of the Philistines, because they were scorners who engaged in jest and buffoonery. As it is stated with regard to the Philistines in a later period: ''And it came to pass, when their hearts were merry, that they said: Call for Samson, that he may make us sport'' (Judges 16:25).
Rachi non traduit
במושב אנשי פלשתים. כשגר ביניהם דכתיב ויגר אברהם בארץ פלשתים:
''אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה''', אַשְׁרֵי אִישׁ וְלֹא אַשְׁרֵי אִשָּׁה? אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב: אַשְׁרֵי מִי שֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה כְּשֶׁהוּא ''אִישׁ''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: אַשְׁרֵי מִי שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ ''כְּאִישׁ''.
Traduction
The Gemara cites an interpretation of a similar verse: ''Happy is the man that fears the Lord, that delights greatly in His mitzvot'' (Psalms 112:1). The Gemara asks: Is that to say happy is the man, but not happy is the woman? Why is it necessary for the verse to emphasize that it is speaking of a man? Rav Amram says that Rav says: The verse applies to both men and women and is teaching: Happy is one who repents when he is still a man, i.e., before he becomes elderly and his strength dwindles. Rabbi Yehoshua ben Levi says: Happy is one who triumphs over his evil inclination like a man, i.e., with strength and vigor.
Rachi non traduit
כשהוא איש. כשהוא בחור בכחו. כלומר ממהר להכיר בוראו קודם ימי הזקנה:
כאיש. גבור:
Tossefoth non traduit
אשרי איש ולא אשרי אשה. אבל לעיל גבי אשרי האיש לא דייק הכי דאיש משמע למעוטי אשה והאיש משמע למעוטי איש אחר:
''בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד'', אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: ''בְּמִצְוֹתָיו'' וְלֹא בִּשְׂכַר מִצְוֹתָיו, וְהַיְינוּ דִּתְנַן: הוּא הָיָה אוֹמֵר: אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס.
Traduction
The verse continues: ''He delights greatly in His mitzvot.'' Rabbi Elazar says: The person delights in His mitzvot themselves and not in the reward for performing His mitzvot. And this is the same as we learned in a mishna (Avot 1:3): Antigonus of Sokho would say: Do not be like the servants who serve the master on the condition of receiving a reward; rather, be like the servants who serve the master not on the condition that they receive a reward.
Rachi non traduit
ולא בשכר מצותיו. שעובד את יוצרו מאהבת שמו ומאהבת מצות פיו ולא לשם קיבול שכר:
על מנת שלא לקבל פרס. יהי לבך עמו לומר אפילו אין סופי לקבל שכר אוהב אני את בוראי וחפץ במצותיו:
Tossefoth non traduit
על מנת לקבל פרס. פי' בתוהא אם לא תבא שאילתו כמו שעושין עובדי כוכבים אבל אם אינו תוהא דמי להא דאמרינן בפ''ק דב''ב (דף י:) ובפ''ק דפסחים (דף ח.) ובר''ה (דף ד.) דתניא סלע זה לצדקה ע''מ שיחיה בני הרי זה צדיק גמור:
''כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ'', אָמַר רַבִּי: אֵין אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ''.
Traduction
§ The Gemara returns to its interpretation of the verse that was discussed previously: ''But his delight is in the Torah of the Lord'' (Psalms 1:2). Rabbi Yehuda HaNasi says: A person can learn Torah only from a place in the Torah that his heart desires, as it is stated: But his delight is in the Torah of the Lord, i.e., his delight is in the part of the Torah that he wishes to study.
Rachi non traduit
ממקום שלבו חפץ. לא ישנה לו רבו אלא מסכת שהוא מבקש הימנו שאם ישנה לו מסכת אחרת אין מתקיימת לפי שלבו על תאותו:
חפצו. באותו שאדם חפץ מדלא כתיב חפץ:
לֵוִי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי יָתְבִי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי, וְקָא פָּסְקִי סִידְרָא. סְלֵיק סִפְרָא, לֵוִי אָמַר: לַיְיתוֹ [לַן] מִשְׁלֵי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי אָמַר: לַיְיתוֹ [לַן] תִּילִּים. כַּפְיֵיהּ לְלֵוִי וְאַיְיתוֹ תִּילִּים, כִּי מְטוֹ הָכָא ''כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ'', פָּרֵישׁ רַבִּי וַאֲמַר: אֵין אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ. אָמַר לֵוִי: רַבִּי, נָתַתָּ לָנוּ רְשׁוּת לַעֲמוֹד.
Traduction
The Gemara relates: Levi and Rabbi Shimon, son of Rabbi Yehuda HaNasi, were sitting before Rabbi Yehuda HaNasi, and they were learning the Torah portion. When they finished the book that they were learning and were ready to begin a new subject, Levi said: Let them bring us the book of Proverbs; and Rabbi Shimon, son of Rabbi Yehuda HaNasi, said: Let them bring us the book of Psalms. He compelled Levi to acquiesce, and they brought a book of Psalms. When they arrived here, at the verse: ''But his delight is in the Torah of the Lord,'' Rabbi Yehuda HaNasi explained the verse and said: A person can learn Torah only from a place in the Torah that his heart desires. Levi said: My teacher, you have given us, i.e., me, permission to rise and leave, as I wish to study Proverbs, not Psalms.
Rachi non traduit
פסקי סידרא. פרשיות של מקרא:
סליק סיפרא. סיימו את אחד מן הספרים:
תילים. ספר תהלים:
אָמַר רַבִּי אַבְדִּימִי בַּר חָמָא: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ חֲפָצָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ''. אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם יִלְמוֹד אָדָם תּוֹרָה בְּמָקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ''.
Traduction
The Gemara cites other interpretations of this verse. Rabbi Avdimi bar Ḥama says: With regard to anyone who engages in the study of Torah, the Holy One, Blessed be He, fulfills his desires, as it is stated: ''But in the Torah of the Lord is his delight,'' i.e., if one engages in the study of the Torah of the Lord, he will have his desires met by the Lord. Rava says, in accordance with the statement of Rabbi Yehuda HaNasi: A person should always learn Torah from a place in the Torah that his heart desires, as it is stated: ''But his delight is in the Torah of the Lord.''
Rachi non traduit
עושה לו חפציו. הכי קאמר קרא כי אם בתורת ה' עושה חפצו:
וְאָמַר רָבָא: בַּתְּחִילָּה נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְבַסּוֹף נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ'', ''וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה''.
Traduction
And Rava also says, with regard to this verse: Initially the Torah is called by the name of the Holy One, Blessed be He, but ultimately it is called by the name of the one who studies it. As it is first stated: ''His delight is in the Torah of the Lord,'' and in the continuation of the verse it states: ''And in his Torah he meditates day and night.'' This teaches that through study one acquires ownership, as it were, of the Torah.
Rachi non traduit
נקראת על שמו. של [אותו] תלמיד שטרח בה כדכתיב ובתורתו דמשמע של כל אדם:
וְאָמַר רָבָא: לְעוֹלָם יִלְמַד אָדָם תּוֹרָה, וְאַחַר כָּךְ יֶהֱגֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''בְּתוֹרַת ה''', וַהֲדַר ''וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה''.
Traduction
And Rava says in reference to this verse: A person must always study Torah and gain a broad knowledge of it, and only then may he analyze and delve into it. As it is stated: ''His delight is in the Torah of the Lord,'' meaning that he studies the Torah on a basic level, and only afterward does the verse state: ''And in his Torah he meditates,'' i.e., he analyzes it.
Rachi non traduit
ילמד אדם. מרבו עד שתהא גירסת התלמוד ופירושו שגורה לו בפיו:
ואח''כ יהגה. יעיין בתלמודו לדמות מילתא למילתא להקשות ולתרץ ובראשונה לא יעשה כן שמא יבטל והרב לא ימצא לו כל שעה ועוד לאחר ששנה הרבה הוא מתיישב בתלמודו ומתרץ לעצמו דבר הקשה וה''נ אמרינן בהרואה (ברכות דף סג:) הסכת הס ואח''כ כתת ומייתינן להא דרבא התם:
וְאָמַר רָבָא: לְעוֹלָם לִיגְרֵיס אִינִישׁ, וְאַף עַל גַּב דִּמְשַׁכַּח, וְאַף עַל גַּב דְּלָא יָדַע מַאי קָאָמַר, שֶׁנֶּאֱמַר: ''גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה'', ''גָּרְסָה'' כְּתִיב וְלָא כְּתִיב ''טָחֲנָה''.
Traduction
And Rava says with regard to Torah study: A person should always study [ligeris] and review even though he may afterward forget, and even though he does not understand what it is saying. As it is stated with regard to the study of Torah: ''My soul breaks [garesa] for the longing that it has for Your ordinances at all times'' (Psalms 119:20). It is written: ''Breaks,'' and it is not written: Grinds, demonstrating that the soul is satisfied with breaking apart material, on a basic level, even if it does not have the opportunity to grind and analyze it in greater depth.
Rachi non traduit
דלא ידע מאי קאמר. שאין רבו יודע לפרש לו כלום:
גרסה. לשון גרש וכרמל (ויקרא ב':י''ד) שלא היה טוחן הדק אלא כריחים של גרוסות המחלקין חיטה לשנים או לארבע [לצורך] מאכל:
גרסה נפשי לתאבה. מרוב תאותי לתורה הייתי שובר לפי היכולת אע''פ שאיני טוחנה הדק ליכנס בעומקה:
רָבָא רָמֵי: כְּתִיב ''עַל גַּפֵּי'', וּכְתִיב ''עַל כִּסֵּא''! בַּתְּחִלָּה ''עַל גַּפֵּי'', וּלְבַסּוֹף ''עַל כִּסֵּא''.
Traduction
Rava raises a contradiction between two verses: It is written that the Torah calls to people: ''Upon the highest places of the city'' (Proverbs 9:3), and it is written far more specifically: ''On a seat in the high places of the city'' (Proverbs 9:14). He explains: Initially, one who studies Torah does not have a secure place to sit, and therefore he is located merely upon the highest places, but ultimately, as he advances in his learning, he is placed on a seat of honor.
Rachi non traduit
כתיב על גפי. בתורה משתעי. שלחה נערותיה תקרא תלמידים העוסקין בה. על גפי משמע כעל כנפים מושב שאינו קבוע:
וכתיב. קרא אחרינא על כסא מקום כבוד קבוע כמו רק הכסא אגדל ממך (בראשית מ''א:מ'). ל''א בתחילה על גפי יחידי בלא תלמידים כמו אם בגפו יבא:
כְּתִיב ''בְּרֹאשׁ מְרֹמִים'', וּכְתִיב ''עֲלֵי דָרֶךְ''. בַּתְּחִלָּה ''בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים'', וּלְבַסּוֹף ''עֲלֵי דָרֶךְ''.
Traduction
The Gemara mentions a similar contradiction. It is written with regard to the Torah: ''In the top of high places'' (Proverbs 8:2), and it is written in the continuation of the verse that the Torah is ''by the path.'' This contradiction is resolved as follows: Initially, a person studies Torah in a private location, in the top of high places, but ultimately he will spread his knowledge, by the path, in the public realm.
Rachi non traduit
בראש מרומים. מסתלק במחבואות:
ולבסוף עלי דרך. מורה הוראה לעין כל:
עוּלָּא רָמֵי: כְּתִיב ''שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ'', וּכְתִיב ''וְנוֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ'' — בַּתְּחִלָּה ''שְׁתֵה מִבּוֹרֶךָ'', וּלְבַסּוֹף ''וְנוֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ''.
Traduction
Ulla raises a contradiction with regard to the following verse. It is written: ''Drink waters out of your own cistern'' (Proverbs 5:15), and it is written in the continuation of the verse: ''And running waters out of your own well.'' He explains: Initially one should ''drink waters out of your own cistern,'' i.e., like the cistern that draws water into one location, learning all existing knowledge; and ultimately one can produce ''running waters out of your own well,'' i.e., original thought and innovative insights in Torah.
Rachi non traduit
בורך. מים מכונסין וסופן כלים:
בארך. מים חיים ואין פוסקין:
אָמַר רָבָא אָמַר רַב סְחוֹרָה אָמַר רַב הוּנָא: מַאי דִּכְתִיב ''הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה''? אִם עוֹשֶׂה אָדָם תּוֹרָתוֹ חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת — מִתְמַעֵט, וְאִם קוֹבֵץ עַל יָד — יַרְבֶּה.
Traduction
The Gemara cites other statements relating to Torah study. Rava says that Rav Seḥora says that Rav Huna says: What is the meaning of that which is written: ''Wealth gotten through vanity [mehevel] shall be diminished; but he that gathers little by little shall increase'' (Proverbs 13:11)? If a person turns his Torah into many bundles [ḥavilot], by studying large amounts in a short period of time without reviewing, his Torah will diminish. But if he gathers his knowledge little by little, by studying slowly and reviewing, his knowledge shall increase.
Rachi non traduit
חבילות. דגריס הרבה [יחד אינו יכול לחזור עליו פעמים רבות ומשכח:
על יד. מעט]:
Tossefoth non traduit
אמר רבא אמר רב סחורה. משמע שרב סחורה רבו מובהק היה שהרי בכמה מקומות מצינו שאמר הרבה דברים משמו והא דאמר סוף אלו מציאות (ב''מ דף לג.) אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת ומפרש רבא כגון רב סחורה דאסברא לי זוהמא ליסטרון התם אית דגרסי רבה ואית דגרסי רבא וה''פ אפילו לא קבלתי ממנו אלא דבר זה שאין בו כ''כ דבר חידוש אני חייב לקרוע עליו:
אָמַר רָבָא: יָדְעִי רַבָּנַן לְהָא מִילְּתָא וְעָבְרִי עֲלַהּ. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֲנָא עֲבִידְתַּהּ, וְאִקַּיַּים בִּידִי.
Traduction
Rava said: The Sages know this, but nevertheless they transgress it, i.e., they fail to heed this advice. Rav Naḥman bar Yitzḥak says: I did this, as I studied little by little and regularly reviewed what I had learned, and my learning has in fact endured.
Tossefoth non traduit
אנא עבידתה. בדל''ת פירוש עשיתיה ומה שלא אמר קיימתיה שאין לשון קיום שייך אלא בדבר מצוה כי ההיא דסוף במה מדליקין (שבת דף לד.) גבי עשרתם ערבתם הדליקו את הנר וקא אמר דצריך למימרינהו בניחותא כי היכי דליקבלו מיניה וקאמר אנא לא שמענא וקיימתיה מסברא ויש גורסים עבריתה ברי''ש ולא נהירא דא''כ בא לסתור ולהתפאר שעבר על דברי חכמים:
אָמַר רַב שֵׁיזְבִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: מַאי דִּכְתִיב ''לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ''? לֹא יִחְיֶה וְלֹא יַאֲרִיךְ יָמִים צַיָּיד הָרַמַּאי.
Traduction
Rav Sheizvi said in the name of Rabbi Elazar ben Azarya: What is the meaning of that which is written: ''The slothful man [remiyya] will not roast [yaḥarokh] his prey'' (Proverbs 12:27)? The deceitful [harammai] hunter, i.e., one who tricks people into believing that he has acquired vast stores of knowledge by studying new material without reviewing that which he has already learned, will not live [yiḥye] a long [ya’arikh] life. According to this interpretation, yaḥarokh is a combination of the words yiḥye and ya’arikh.
Rachi non traduit
יחרוך. נוטריקון יחיה ויאריך:
צייד הרמאי. שמרמה אנשים להראות כמה אני חכם להעמיד גירסות הרבה והוא משכח ומקצר ימיו דכתיב (דברים ל':כ') כי הוא חייך ואורך ימיך:
וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: ''צַיָּיד הָרַמַּאי יַחֲרוֹךְ''. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁצָּד צִפֳּרִין, אִם מְשַׁבֵּר כְּנָפֶיהָ שֶׁל רִאשׁוֹנָה — כּוּלָּם מִתְקַיְּימוֹת בְּיָדוֹ, וְאִם לָאו — אֵין מִתְקַיְּימוֹת בְּיָדוֹ.
Traduction
And Rav Sheshet says that the verse means the opposite: The cunning [harammai] hunter will roast his prey to prevent it from escaping, i.e., he reads the verse as a rhetorical question: Will not the hunter roast? When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: This is comparable to a person who is hunting birds; if he breaks the wings of the first bird so that it will be unable to fly off, and he proceeds in this manner, all of his prey will remain in his possession; but if not, they will not remain in his possession, as each bird will fly off when the next is captured. In a similar fashion, a clever student reviews that which he learns, to ensure that he retains his knowledge.
Rachi non traduit
ורב ששת אמר צייד הרמאי הוא יחרוך. בלשון (שבת דף כ:) איחרוכי איחריך. כלומר יש לו עופות לחרוך ולאכול. כל מי שלומד וגורס מעט מעט ומחזר עליו פעמים הרבה עד ששגור בפיו ואח''כ חוזר ולומד תלמודו מתקיים וקרא אתמוהי מתמה וכי לא יחרוך מי שצידו רמייה:
כנפיה. שלא תברח:
''וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם'', אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: ''כְּעֵץ שָׁתוּל'' וְלֹא ''כְּעֵץ נָטוּעַ'', כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה מֵרַב אֶחָד אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה לְעוֹלָם.
Traduction
§ The Gemara returns to its interpretation of the first verses of Psalms. ''And he shall be like a tree planted [shatul] by streams of water'' (Psalms 1:3). The students of the school of Rabbi Yannai say: The verse states that a Torah scholar is comparable to a tree that has been uprooted from its original location and replanted [shatul] somewhere else. It does not say that he is comparable to a tree that is planted [natu’a] and remains in one place. This is teaching that anyone who learns Torah from one teacher alone never sees a sign of blessing, as it is necessary to acquire knowledge from many teachers.
Rachi non traduit
שתול. נעקר מכאן וחזר ונשתל במקום אחר:
נטוע. מעיקרו ולא זז משם לעולם. כלומר כעץ שתול יעשה תלמיד [את] עצמו לילך וללמוד מכל האדם ולא כעץ נטוע להשתקע לפני רב אחד:
אֲמַר לְהוּ רַב חִסְדָּא לְרַבָּנַן: בָּעֵינָא דְּאֵימָא לְכוּ מִלְּתָא, וּמִסְתְּפֵינָא דְּשָׁבְקִיתוּ לִי וְאָזְלִיתוּ. כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה מֵרַב אֶחָד — אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה לְעוֹלָם. שַׁבְקוּהּ וַאֲזוּל קַמֵּיהּ דְּרָבָא. אֲמַר לְהוּ: הָנֵי מִילֵּי סְבָרָא, אֲבָל גְּמָרָא מֵרַב אֶחָד עֲדִיף, כִּי הֵיכִי
Traduction
Rav Ḥisda said to the Sages who were studying with him: I wish to say something to you, but I am afraid that then you will leave me and go. What did he wish to tell them? He wanted to say that any-one who learns Torah from one teacher alone never sees a sign of blessing. When the students heard this, they did in fact leave him and went to learn from Rava. Rav Ḥisda said to them: That matter applies only with regard to reasoning, i.e., in order to come up with sophisticated reasoning it is necessary to hear many different opinions. But with regard to the oral tradition itself, it is preferable to learn from one teacher so that
Rachi non traduit
סברא. ללמוד חריפות וחידוד הלב לאחר שלמד ושגורה בפיו גירסת התלמוד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source